גילוי מרצון ! כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול

איך מצהירים? האם צריך מיופה כוח? מה זו הגשה אנונימית ומדוע היא פופולארית?

גילוי מרצון הוא מסלול שמציעה רשות המיסים לישראלים בעלי הון או נכסים לא מוצהרים בארץ או בחו"ל. כסף לא מוצהר הוא למעשה "כסף שחור" שלא דווח לרשויות המס בישראל ולכן גם לא חויב במס. נוהל גילוי מרצון, אם כן, היא שיטה בה בעלי הממון מצהירים על ההון, ההכנסות והרווחים, מדווחים לרשויות המס ומשלמים מס הכנסה. בתמורה מקבל המגלה חסינות מהליך פלילי ויכול לישון בשקט.

הליך הגילוי מרצון של רשות המיסים החל לפני מספר שנים, והוא רושם הצלחה גדולה. אנשים שעברו עבירה, רוצים לפתוח דף נקי ומחזירים הון לארץ, מלבינים הון, כשבדרך הם משלמים מס. על פי ההערכות הוגשו מעל ל-10,000 בקשות של אנשים לגילוי מרצון, אשר חשפו הון שחור של מעל ל- 30 מיליארד שקל. המס הכולל הצפוי עשוי להגיע ל-4 מיליארד שקל.

גילוי מרצון הוא מהלך של גילוי ההכנסות החייבות במס ותשלום מס עליהם. הגילוי מרצון הוא לא רק כלפי אנשים שמחזיקים בהון רב בחו"ל ורוצים להכניס אותו לארץ, אלא מדובר גם על אנשים שייצרו הון שחור מפעילות מקומית ועכשיו יכולים להצהיר עליו.
במקביל להנחיות של גילוי מרצון שהוציאה רשות מס הכנסה, היא מצליחה בשנים האחרונות לעלות על מעלימי מס רבים ובכך מגדילה את כח ההרתעה שלה ואת מספר האנשים הפונים לגילוי מרצון. לאחרונה נכנסה רשות המס לעובי הקורה של משכירי הדירות. מסתבר שיש אלפים רבים של משכירי דירות שלא משלמים מס הכנסה (למרות שמדובר על מס בשיעור נמוך) – למה? כי אפשר וכי לרוב לא תופסים אותם. רשות המסים דרשה הצהרות הון מאלפי אזרחים בעלי דירות, וכך חשפה הון שחור שהכניס למדינה מעל למיליארד שקל. "המבצעים" האלו של מס הכנסה ממשיכים כשכל פעם היא נכנסת לתחום אחר (יהלומנים, קבלנים, משכירי דירות ועוד). במקור מסלול הגילוי מרצון נקבע עד לסוף שנת 2016, אלא שבעקבות הצלחת התוכנית ובהתאם להוראות שעה של רשות המס, הוארכה התקופה כבר 3 פעמים, עד סוף 2017, עד סוף 2018 והארכה נוספת עד סוף 2019.

הגילוי מרצון אפשרי כאשר זו אינה דרך להתחמק מבדיקה. רק במצב שבמועד הפנייה לא נערכה חקירה או בדיקה של רשות המס אצל המבקש גילוי מרצון או בעניין בן/בת זוגו או חברות שבשליטתם. זה כמובן ברור, אחרת, ברגע שתתחיל חקירה אנשים יבקשו גילוי מרצון ויבטלו את החקירה.

בשנים האחרונות, כחלק מהמאבק העולמי בהלבנת הון, המערכות הבנקאיות ברחבי העולם הופכות להיות שקופות לרגולטורים ומעבירות מידע בין הגופים. עשרות אלפי ישראלים המנהלים חשבונות  סודיים בחו"ל לא מעוניינים להיות עבריינים ומעדיפים לישון טוב בלילה. במסגרת הליך הגילוי מרצון הם לא יצטרכו להתמודד עם עבירות המס שנעשו. כלומר, רשות המס אומרת "אנחנו סולחים, רק תצהירו כדין ונגבה על זה מס". כך לא תואשמו בעבירות פליליות ותוכלו להלבין את כספכם. נשמע כמו עסקה טובה, ומה יוצא לרשות המס? המון כסף. הכנסות של מיליארדי שקלים זורמות לקופת המדינה.

גילוי מרצון – שלם מס, ומוותרים לך על העבירה הפלילית

האם גילוי מרצון הוא פרס "לעבריינים"? האמת שלא, כי בדרך זו הם מסכימים לשלם מס של מאות אלפי שקלים ולעיתים מיליונים. נכון, אולי לא כפי שהיו צריכים לשלם במקור, ונכון שהם הרוויחו שנים בהן לא שילמו מס כלל, ועדיין ההליך מניב לקופת רשות המיסים מיליארדי שקלים, שאחרת לא היו מתגלים במשך שנים רבות והמדינה לא היתה מרוויחה מזה כלום.

רשות המיסים: גילוי מרצון או שנגלה בעצמנו!

עם השקת ההליך של גילוי מרצון ולאורך השנים האחרונות, רשות המיסים "מנפנפת" ברשימות של ישראלים בעלי חשבונות בבנקים בשוויץ, אנגליה, ארה"ב ובמדינות נוספות. במקביל להעברת המידע בין הבנקים בעולם, רשות המיסים שמה יד על רשימות של ישראלים שיש להם הון רב, וברגע שאלו הבינו שיש סיכוי שעומדים לחשוף אותם, נהרו למסלול האנונימי של גילוי מרצון. במקביל להשקה של הליך הגילוי מרצון נעצרו ישראלים רבים בגלל הון שחור רב שנצבר להם בבנקים בשוויץ, בעיקר ב-UBS שרשימת הלקוחות שלו דלפה לרשת.

המסלול האנונימי - המסלול הפופלארי

המסלול האנונימי בגילוי מרצון הוא המסלול הפופולארי – מעל ל-60% מהפניות הן במסלול זה. על פי עיקרי המסלול, אפשר לנהל משא ומתן אנונימי מול רשות המסים באמצעות רואה חשבון מיופה כוח. לאחר ניהול המשא ומתן, המבקש, יכול לבחור בין שתי אפשרויות  – להיענות להסכם עם רשות המס, כלומר, לדווח על ההון וההכנסות ולשלם את המס הנדרש, או לא לקבל שלא להיחשף, רק שאז הוא מסתכן בביצוע עבירה פלילית.

המסלול המקוצר

במסלול הזה הוגשו מעל 1,000 בקשות. במסלול הזה ההון אינו עולה על 2 מיליון שקל, והכנסה החייבת במס אינה עולה על חצי מיליון שקל (בכל שנות הדיווח). במצב כזה, על רקע הסכום היחסית נמוך, האנשים יוכלו לגלות את ההכנסות והרווחים (במסגרת גילוי מרצון) ולקבל חסינות מהליכים פליליים בהליך מהיר, וללא צורך בניהול מו"מ מול רשות המס.

גילוי מרצון - הארכה נוספת?

על פי ההערכות של גורמי מיסים, רשות המס צפויה להאריך את נוהל גילוי מרצון האנונימי בשנה נוספת עד לסוף שנת 2020. הסיבה היא שקצב המבקשים גילוי מרצון עולה על 2,500 בשנה בעוד שלפני תחילת התוכנית לגילוי מרצון אנונימי, היו בקושי 200 בקשות בשנה. בשורה התחתונה מדובר על כסף גדול מאוד שרשות המס מקבלת. מעבר לכך, ברשות מבינים שההתפתחויות בעולם המס דורשות מהאנשים זמן לעיכול ולהפנמה. היום יש יותר מתמיד קשר בין כל רשויות המס ברחבי העולם, כשבמקביל הענישה בגין עבירות מס, הורחבה במדינות רבות. כמו כן, הסכם ה-FATCA עם ארה"ב (העברת מידע בין רשויות המס) והסכמים נוספים במדינות המערביות, מקשים על הסתרת מידע, הסתרת חשבונות וכספים. אנשים מבינים שהטבעת מתהדקת, רק שלחלקם לוקח זמן, ורשות המיסים בעצם נותנת להם זמן נוסף.

גילוי מרצון - נוהל רשות המיסים

הנוהל לגילוי מרצון פורסם לראשונה על-ידי רשות המסים בשנת 2014. אלו עיקרי הדברים:
"רשות המיסים מעוניינת לעודד נישומים, עוסקים, יחידים ובעלי תפקידים בתאגידים אשר עברו עבירות על חוקי המסים, לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת. לשם כך, רשות המסים, בתאום עם פרקליטות המדינה, מוכנה להתחייב שלא יינקטו הליכים פליליים נגד מי שיבצע גילוי מרצון בתנאים המפורטים להלן – הגילוי מרצון יהא כן ומלא ויעשה בתום לב;

במועד הפניה לגילוי מרצון לא נערכה חקירה או בדיקה בעניין המבקש על ידי רשות המסים (לרבות חקירה או בדיקה לגבי בת / בן הזוג של המבקש וחברות אשר בשליטתם); במועד הפנייה לגילוי מרצון אין בידי רשות המסים מידע הקשור לגילוי מרצון, לרבות ביחס לבת/בן הזוג של המבקש, חברות אשר בשליטתם ותיקי שותף. "במועד הפנייה לגילוי מרצון לא נערכה בדיקה או חקירה בעניין המבקש, בת/בן זוגו או חברות בשליטתם על ידי משטרת ישראל בעניין הקשור לבקשה לגילוי מרצון, לרבות פעילותם העסקית, או כל פעילות אחרת המניבה הכנסות.

"דרך פעולה – בקשה לגילוי מרצון תוגש לסמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין של רשות המסים בלבד ורק הוא יהא מוסמך לאשרה. במקרה והוגשה בקשה לגורם אחר ברשות המסים יעביר אותו הגורם את הבקשה אל הגורם המוסמך לאלתר. הגילוי יהא כן ויכלול את כל המידע הרלבנטי לבקשה… לבקשה יצורפו כל המסמכים הרלבנטיים.

"מצא הגורם המוסמך כי הבקשה עומדת בתנאי הנוהל, יודיע למבקש שבקשתו מאושרת בכפוף לתשלום המס על פי קביעת הגורם האזרחי. לאחר אישור הבקשה יפנה הגורם המוסמך את הבקשה לגורם האזרחי הרלבנטי (פקיד השומה, ממונה תחנה מע"מ, מנהל מיסוי מקרקעין, גובה מכס וכדומה) אשר יקבע את סכום המס לתשלום.

"סייגים לחסינות מפני הליך פלילי – אדם זכאי ליהנות מהליך גילוי מרצון פעם אחת בלבד. בקשה נוספת תתקבל רק בנסיבות מיוחדות, כגון מחלה קשה של המבקש, גיל מתקדם וכדומה".

המאמר לעיל אינו מהווה המלצה, ייעוץ מקצועי או חוות דעת משפטית. בכל שאלה מוזמנים לצור איתנו קשר ונשמח לעמוד לרשותכם, לייעץ, ללוות ולייצג אתכם מול רשויות המס בישראל.

בברכה, רואי חשבון הגר – אלפרוביץ' ושות'


לשאלות וייעוץ בנושא גילוי מרצון, מוזמנים להשאיר פרטים ונחזור אליכם במהרה

    בכל שאלה פנו אלינו לייעוץ מקצועי
    על ידי רואי חשבון בכירים במס הכנסה

    רו"ח ירושלים: הגר - אלפרוביץ' ושות'

    רו"ח מרכז: הגר - אלפרוביץ' ושות'

    עקבו אחרינו בפייסבוק
    צרו קשר בוואטסאפ