ליווי מענקי רשות החדשנות
איך עובד תהליך קבלת המענק, מה נדרש להגשה — ואיך נערכים נכון.
קראו עוד →הדולר החלש והשקל החזק היטיבו אולי עם הצרכן בקניות בחו״ל — אבל פגעו קשות בעורק מרכזי של המשק: היצואנים וחברות ההייטק. חברה שמכירותיה בדולרים והוצאותיה בשקלים ראתה את הכנסותיה נשחקות בכל ירידה נוספת של השער. בעקבות זאת גובשה חבילת סיוע ממשלתית, שהמרכיב המרכזי בה הוא מסלול מהיר של רשות החדשנות. ריכזנו עבורכם מה יצא, מהם תנאי הזכאות המדויקים — ומה לא נכלל.
קטגוריה: חוקי עידוד ומענקים | זמן קריאה: כ-6 דקות
חברה יצואנית — ובמיוחד חברת הייטק — מוכרת את שירותיה ומוצריה בשוקי חו״ל, ולכן הכנסותיה נקובות בדולרים. אבל את מרבית הוצאותיה, ובראשן שכר עובדי הפיתוח בישראל, היא משלמת בשקלים. כשהדולר נחלש מול השקל, אותה הכנסה דולרית מתורגמת לפחות שקלים — בעוד ההוצאות נשארות זהות. התוצאה: שחיקה ישירה ברווחיות וב״מסלול הפעילות״ (runway), כלומר מספר החודשים שהחברה יכולה להמשיך לפעול מהכספים שגייסה. חברות סטארטאפ שגייסו הון בדולרים ראו את שוויו השקלי מצטמצם — ולעיתים נאלצות לשקול גיוס מוקדם ולא כדאי או קיצוצים כואבים.
משרד האוצר הציג חבילת סיוע לתעשייה ולייצוא, שהמרכיב המרכזי והמעשי שבה הוא מסלול סיוע מהיר של רשות החדשנות בהיקף של כ-1 מיליארד ש״ח לחברות הזנק וצמיחה שנפגעו מהתחזקות השקל. מטרת המסלול, כפי שהוגדרה, היא לספק לחברות ״גשר פיננסי״ שיאפשר להן להמשיך בפעילות המו״פ בלי להיאלץ לגייס הון מוקדם בשל שחיקת הכספים שגויסו בדולרים.
זהו הלב של העניין לכל חברה ששוקלת להגיש. על פי הפרסומים, תנאי הסף למסלול כוללים:
טוב לדעת — מנגנון ה״מאצ'ינג״
המענקים אינם ״כסף חינם״: הם מועברים כנגד מאצ'ינג — כלומר בכפוף להשקעה מקבילה של בעלי המניות עצמם. משמעות הדבר שהחברה נדרשת להוכיח מחויבות פיננסית משלה, וכדאי להיערך לכך מראש בתכנון תזרים ובגיוס המשלים.
מעבר למסלול רשות החדשנות, חבילת הסיוע כוללת גם רכיבים לתעשייה המסורתית והייצוא: כ-175 מיליון ש״ח למענקי מיכון וציוד מתקדם לתעשייה, וכ-25 מיליון ש״ח לתמיכה ביצואנים באמצעות הרחבת פעילות מכון הייצוא ומענקים. כלים אלה רלוונטיים במיוחד ליצרנים ולעסקים יצואניים שאינם בהכרח חברות הייטק.
חשוב לדעת — מה לא נכלל, והתקציב מוגבל
שתי נקודות שכל יצואן צריך להכיר:
חשוב להבחין: מסלול הסיוע בעקבות השקל החזק הוא נפרד לחלוטין ממתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במערכה הביטחונית (״שאגת הארי״). מתווה הפיצויים על נזקי המלחמה פועל לפי מנגנון אחר (למשל סף של ירידת מחזור של 25% מול תקופת הבסיס), ומיועד לנזקי לחימה — ולא לפגיעה משער החליפין. עסק עשוי להיות זכאי לאחד, לשניהם או לאף אחד — בהתאם לנסיבות.
← קראו את המאמר המלא שלנו: ליווי לקבלת מענקים מרשות החדשנות — כך זה עובד
את תחום המענקים, ההייטק והחדשנות במשרד מוביל רו״ח אמיר גונן, שילווה אתכם אישית לאורך התהליך. המשרד מלווה חברות הייטק ויצואנים בבחינת ההתאמה למסלולי הסיוע, בהכנת התיעוד הפיננסי הנדרש, בתכנון המאצ'ינג ובניהול מול רשות החדשנות ורשות המסים. נבדוק יחד אם החברה שלכם עומדת בתנאי הסף, נבנה את הבקשה נכון, ונוודא שלא תפספסו הזדמנות בגלל לוחות זמנים. חברה יצואנית שנפגעה מהשער? דברו איתנו.
מאמר זה נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מקצועי או תחליף לייעוץ אישי. תנאי המסלולים, סכומי התקציב ומועדי ההגשה מתעדכנים מעת לעת ויש לאמתם מול הפרסום הרשמי. לכל שאלה — פנו אלינו ונשמח לסייע.
בברכה,
הגר-אלפרוביץ׳ ושות׳ — רואי חשבון
נבדוק יחד אם אתם עומדים בתנאי הסף למסלול הסיוע — ונבנה את הבקשה נכון
צרו קשר עכשיואיך עובד תהליך קבלת המענק, מה נדרש להגשה — ואיך נערכים נכון.
קראו עוד →המהפכה בחוק עידוד — זיכוי מס בגין הוצאות מו״פ, ולמי הוא רלוונטי.
קראו עוד →ההיבטים המיסוייים המרכזיים לחברות הזנק — מהקמה ועד אקזיט.
קראו עוד →