שינויי מס ורגולציה — בקצרה ולעניין. לחצו על עדכון לפרטים המלאים ולקישור למדריך המורחב.
מודל "חשבוניות ישראל" ממשיך במסלול הירידה המדורג של התקרות: 25,000 ש״ח בהשקה (מאי 2024), 20,000 ש״ח ב-2025, 10,000 ש״ח מ-1 בינואר 2026 — ומ-1 ביוני 2026: 5,000 ש״ח בלבד (כולל מע״מ).
המשמעות המעשית: הרוב המכריע של העסקאות בין עסקים במשק דורש כעת מספר הקצאה בזמן אמת. עסק שהתוכנה שלו אינה מקושרת למערכת ההקצאה, או שהרשאות הגישה שלו אינן מוסדרות — ייתקע מול לקוחות עסקיים. ובצד הקונה: חשבונית ספק מעל התקרה בלי מספר הקצאה מסכנת את קיזוז התשומות שלכם.
שינוי תפיסתי בחוקי העידוד, כתשובה לכללי המס הגלובלי (Pillar 2): במקום להסתמך רק על שיעורי מס מופחתים, המדינה עוברת למודל זיכוי מס בגין הוצאות מו״פ — 25%-30% באזור פיתוח א׳ ובמפעלי מו״פ מיוחדים, 3%-4% בשאר הארץ.
ההוצאות המזכות: 100% משכר עובדי מו״פ בישראל, פחת וציוד מתכלה, תקורה אוטומטית של 20% וקבלני משנה ב-65%. זיכוי שלא נוצל בתוך שלוש שנים ניתן לקבלו כמענק במזומן. שנת הזכאות הראשונה — 2026 — כבר רצה: הפרדת עלויות ותיעוד שוטף צריכים להתחיל עכשיו.
תיקון 277 לפקודה (חוק ההסדרים) ממשיך ללוות את בעלי החברות: בכל שנת מס נדרשת בחירה בין חלוקת דיבידנד של 6% מהרווחים הנצברים לבין תשלום 2% על הרווחים העודפים — מס שאינו מוכר כהוצאה ואינו מתקזז כנגד מס הדיבידנד העתידי.
שנת 2025 הציעה הקלה חד-פעמית (חלוקה של 5% בלבד) — והיא מאחורינו. ההחלטה לשנת 2026 דורשת חישוב פרטני: גובה הכרית (750 אלף ש״ח / הוצאות / נכסים), הפטורים, ומס היסף המוגדל על דיבידנדים. כדאי לתכנן עכשיו — לא בדצמבר.
רשות המסים מפעילה הוראת שעה המאפשרת להסדיר מיוזמתכם הכנסות ונכסים שלא דווחו — לשלם את המס ולקבל חסינות מהליכים פליליים. הנוהל חל גם על נכסים דיגיטליים (קריפטו), חשבונות זרים, תיקי השקעות ושכירויות.
חשוב לזכור: הסכמי CRS ו-FATCA מזרימים לרשות מידע אוטומטי ממעל 100 מדינות — ומי שמקבל מכתב מהרשות לפני שפנה בעצמו, מאבד את זכאותו לנוהל. מניסיון הנהלים הקודמים, ההגשות מצטופפות לקראת הסוף — אל תחכו לאוגוסט.
למשכירי דירות מגורים שלושה מסלולים: פטור עד התקרה (5,654 ש״ח לחודש, נשחק בהדרגה מעליה), מסלול 10% על המחזור בלי הוצאות (תשלום עד 30 בינואר של השנה העוקבת), ומס שולי עם מלוא ההוצאות — משתלם במיוחד לבני 60+ ולנכסים ממונפים.
הבחירה אינה חד-פעמית — אפשר להחליף מסלול כל שנה, ושינוי בריבית, בשכר הדירה או בגיל יכול להפוך את הכדאיות. ולדירה בחו״ל — מערכת כללים נפרדת (15% או שולי עם זיכוי מס זר).
לפי המתווה המוצע, שהייה קצרה מספיק בישראל (בסדר גודל של עד 74 ימים בשנה, במצטבר משוקלל על פני שלוש שנים) תקבע אי-תושבות מוחלטת — ללא בחינת מרכז חיים; ושהייה ארוכה תקבע תושבות מוחלטת. בתווך — ימשיך לחול המבחן המהותי.
נכון להיום זהו הדין הקיים שחל: מבחן מרכז החיים, חזקות 183 / 30+425 הימים, טופס 1348 ומס היציאה. מי שמתכנן מעבר לחו״ל — או חזרה לישראל — כדאי שיבנה את התכנון כך שיעמוד בשני המשטרים.