על אף ההוראות המחייבות בדיווח כאמור, בתיקון 168 לפקודה, נקבע כי יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה (עולה חדש) או "לתושב חוזר ותיק", כאמור בסעיף 14 לפקודה, לא יהא חייב בהגשת דו"ח על הונו ונכסיו שמחוץ לישראל, במשך עשר שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל.

בהתאם להוראות סעיף 134ב' לפקודת מס הכנסה קיים פטור על דיווח ביחס לעולה חדש או לתושב חוזר ותיק לגבי הכנסות שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל ולכן באם קיבלתם טופס זה מומלץ להתייעץ לגבי אופן ההתנהלות מול רשויות המס.

 טופס 5329 – בקשה לכופר
בקשה לכופר מס הנה בקשה של נישום להמיר את החשדות כנגדו בהעלמת מסים, בתשלום כופר מס. הבקשה מוגשת לוועדה של רשות המסים, המתכנסת אחת לכמה חודשים, ודנה באם לאשר את הבקשות. הכופר מהווה מעין קנס שמטרתו להמיר הליכים פלילים כנגד העלמת המס. מפאת העובדה כי מקבל הדרישה למילוי טופס 5329 הנו בשלב הראשוני של הבדיקה, ועדת הכופר לא תקבל בקשות לכופר בשלב זה של דרישת המכתב, אבל יכול שבהמשך הדרך יומלץ לפנות להליך זה.

פעולות מנע – הליך גילוי מרצון
היערכות נכונה מבעוד מועד, עשויה להוביל להסדרת החוב מול פקיד השומה. פנייה מוקדמת לרשות המסים באמצעות רואה חשבון חיונית ומונעת עגמת נפש, גם אם עסקינן באי דיווח של סכומים נמוכים. אחת הדרכים להימנע מהליך פלילי הנה באמצעות הליך אזרחי של גילוי מרצון. בקשה לגילוי מרצון מאפשרת למי שלא דיווח על הכנסותיו בישראל או מחוצה לה להתוודות ולשלם את חוב המס ולקבל חסינות פלילית מוחלטת.

הליך גילוי מרצון הוא הליך מורכב, שתכליתו היא מתן אפשרות חוזרת לנישומים לשלם את המס שהם חייבים בו כדין, תוך שהם נמנעים מהליך פלילי. יתרה מכך, על ציבור הנישומים להבין שמדובר בנתיב כדאי.

בעידן הגלובלי הנוכחי, שבו קיימים חילופי מידע בין רשויות המס וצמצום דרסטי של הסודיות הבנקאית, לרשות המסים יש את מלוא האמצעים והיכולת להגיע לכל חשבון בנק בישראל ובעולם. על כן, גם בהיבט זה, אין ספק שכדאי לנישום להגיע להסדר לגבי ההכנסות הבלתי מדווחות שלו במסגרת גילוי מרצון, בשלב זה לא מוגדר הליך של גילוי מרצון אל מול רשויות המס, אבל ישנה הערכה שיצא מסלול של גילוי מרצון במהלך החודשים הקרובים ומומלץ להתייעץ כבר עכשיו בטרם הליך זה יצא לפועל, זאת על מנת להיות ערוכים כשיחל ההליך.