רואה חשבון לעמותות בישראל

עמותות בישראל הוא נושא מורכב. זהו תחום המוסדר בחוק עם הרבה מונחים מקצועיים, ידע, ניסיון והתמחות. במאמר זה ננסה לעשות סדר, להתייחס לנושאים החשובים ולענות על השאלות העיקריות.

עמותות - המגזר השלישי

גופים בארץ מחולקים לשלושה מגזרים. המגזר הציבורי, המגזר העסקי והמגזר השלישי. "המגזר הראשון", הציבורי, מאגד את מוסדות המדינה והרשויות המקומיות. "המגזר השני" הוא המגזר העסקי בו פועלות כל החברות למטרות רווח. ו"המגזר השלישי" הוא מגזר ההתנדבות של ארגונים ללא כוונה ליצירת רווח, אליו משתייכות עמותות, התאגדויות, אגודות שיתופיות, חברות לתועלת הציבור (חל"צ), הקדש ציבורי (נכס שהוקדש למטרה ציבורית), ארגוני צדקה, ארגונים בינלאומיים ועוד.
בישראל רשומות כ-37 אלף עמותות המוגדרת לפי החוק כמלכ"ר. אומנם לא מדובר בעסקים שנועדו להשיא רווח לבעליהם, אבל בעמותות מועסקים ומתנדבים מאות אלפי אנשים, מה שהופך אותן למגזר משמעותי במשק. לפי רשם העמותות כ-19 אלף הן עמותות פעילות ומידי שנה מעבירה המדינה סך של כ-3 מיליארד שקל כתמיכה בעמותות. ההערכה היא כי בעזרת תרומות מהציבור בסך הכל מגלגלות העמותות סכום מכובד של מעל 100 מיליארד שקל בשנה.

מלכ"ר

מוסד ללא כוונת רווח הוא שם כולל לעמותות וארגונים שנוסדו כדי לקדם, לעודד ולממן מטרה מסוימת לרווחת הציבור. המוסד לא צובר רווחים והשימוש במונח נועד בעיקר לצורך חישובי מס. כללי המיסוי של מלכ"רים שונים מהכללים של חברות עסקיות, לכן יש להיעזר בשרותי משרד רו"ח מתמחה בכדי ליהנות מהטבות אלו. מקובל לקרוא לארגונים אלו גם אלכ"ר – ארגון ללא כוונת רווח, לפי המונח באנגלית N.P.O. – Non Profit Organization

מאפיינים לעמותה

על כל עמותה וארגון ללא מטרות רווח לענות על שלושה קריטריונים:
1. פעילות למען מטרה ציבורית בנושאי חינוך, רווחה, תרבות, סביבה, דת וכדומה
2. מימון בעיקר מכספי ציבור – דרך תרומות או תמיכה ממשלתית ומוסדית
3. איסור חלוקת הרווחים העולים מהפעילות, אלא שימוש בתקציב למטרות הארגון

תחומי פעילות של עמותות

המטרות הציבוריות לשמן מוקמות עמותות נוגעות בכל תחומי החיים. החל מזכויות אדם, איכות הסביבה, הגנת הטבע, בריאות והצלת חיים, דרך פוליטיקה, חינוך, תרבות, אמנות, ספורט, מדע, מחקר, השכלה גבוהה, דת ומורשת, הנצחה, עלייה, קליטה והתיישבות, ועד צדקה וסעד רווחת הקהילה, משפט, מנהל ציבורי וכאמור הגנה על בעלי חיים.
מקובל לערוך סיווג לתחום פעילות ראשי ובמסגרתו תת תחום. לדוגמה אוניברסיטה מסווגת לתחום של ״חינוך ומחקר״ ולתת תחום ״השכלה גבוהה״, ואגודת צער בעלי חיים מסווגת לתחום ״סביבה״ ולתת תחום ״דאגה לרווחת בעלי חיים״.

רווחי העמותה

עמותות פועלות ללא כוונת רווח וכל הכנסותיהן משמשות למימון פעולתן. לעיתים מתקבל עודף הכנסות על פני ההוצאות ונוצרים רווחים, אבל בניגוד לגוף הפועל למטרת רווח, אין לחלק רווחים אלו לבעלי העמותה, אלא להשתמש בהם אך ורק לטובת מטרות הארגון.

רשם העמותות

נכון לשנת 2020 רשומות בישראל 36,644 עמותות. מתוכן כ-19,200 הן עמותות פעילות, אבל רק 13,160 הן עמותות עם אישור ניהול תקין בתוקף שאושר ע"י משרד המשפטים ורשות המיסים. בנוסף רשומות 1,425 חברות לתועלת הציבור (חל״צ), מתוכן 743 חברות פעילות, אבל רק 513 הן עם אישור ניהול תקין בתוקף.

טוב לדעת

בין השנים 2015 – 2019, בכל שנה, נרשמו בממוצע 1,760 עמותות ו- 70 חל״צ חדשות
633,700 עובדים ועובדות בעמותות – מתוכם 48% מועסקים בעמותות חינוך ומחקר
710,300 מתנדבות ומתנדבים – מתוכם 28% בעמותות רווחה ו-27% בעמותות חינוך ומחקר
(מקור: רשם העמותות)

עמותה דיווח שנתי

עמותה היא תאגיד הרשום כחוק, ולכן עליה להגיש דו"ח שנתי על פעילותה. הדו"ח כולל דו"ח כספי לפירוט מצבה הכלכלי, דו"ח מילולי הסוקר את עיקרי פעילותה וכן פרוטוקולים מישיבות הוועד המנהל, ועדת הביקורת והאסיפה הכללית. כלל הדיווחים האלה פתוחים לעיון הציבור במשרדי רשם העמותות בירושלים. עמותה מוסדרת נדרשת לשלם אגרת פעילות שנתית. במקרים של עמותה עם מחזור שנתי הנמוך מ-300,000 ₪, ניתן לקבל פטור מאגרה.

תהליך פתיחת עמותה חדשה

החוק מגדיר עמותה כפלטפורמה להתאגדות של מספר בני אדם למען מטרה מסוימת, וללא מטרת רווח. הגוף הממשלתי המנהל והמפקח על העמותות בישראל הוא רשם העמותות במשרד המשפטים. על פי החוק, לשם הקמת עמותה נדרשים שני אנשים שגילם מעל ל-18, אבל חשוב לדעת כי מס הכנסה ומע"מ מכירים בעמותה או מלכ"ר לצורכי מיסוי אם היא מונה לפחות שבעה חברים.

את טפסי הבקשה להקמת העמותה אפשר להוריד באתר האינטרנט של רשם החברות. בטופס יש למלא את שם וכתובת העמותה, לפרט את המטרות ולצרף את תקנון העמותה. תקנון היא מילה גדולה לרובינו, אבל אין מה להיבהל, היום אפשר למצוא ברשת תקנונים מוכנים לעמותות ולהוסיף סעיפים שיהיו מותאמים לעמותה החדשה שלכם.

עמותה - הדרך לסעיף 46

מדינת ישראל מעודדת את משלם המיסים לתרום כספים למוסדות ציבוריים שאושרו לכך, על ידי מתן הטבות במס הכנסה בהתאם לגובה התרומה. על כל גוף הרוצה לגייס תרומות מהציבור להגיש בקשה למס הכנסה כדי לקבל אישור והכרה כגוף ציבורי. הנושא מוסדר בסעיף 46 א' לפקודת מס הכנסה ולפיו מי שתורם למוסדות ציבוריים מעל 190 שקלים בשנה, נהנה מזיכוי ממס בשיעור של 35% מתרומתו.

על הגוף המבקש אישור לפי סעיף 46 א' לצרף:
o דו"חות כספיים (מוסד ציבורי חדש יגיש הערכה תקציבית לשנת הפעילות הראשונה)
o מסמכי התאגדות
o רשימת המייסדים ונושאי תפקידים
o כתב התחייבות ונספחים
o רישום במס הכנסה ובמע"מ
o תעודת אישור ניהול תקין
o אישור ניכוי מס במקור
o פרטי איש קשר עם טלפון ומייל

איך מגייסים כסף לעמותה?

כספי המימון של עמותות מגיעים מארבעה מקורות עיקריים: מימון ציבורי, גביית דמי חבר, הכנסה עצמית ותרומות מהציבור. סכום התקבולים מכל המקורות הלאה המתקבלים במשך שנה, הוא המחזור השנתי של העמותה. יש עמותות שכדי לגייס כספים גובות דמי חבר. לרוב זהו תשלום אחיד לכל חברי העמותה, אך לעיתים הסכום משתנה לפי מאפייני החבר (חבר רגיל, אזרח ותיק, סטודנט, חייל וכד').

עמותות - תקצוב משרדי ממשלה

ההערכה היא שהמימון הציבורי מהווה כשני שלישים ממקור ההכנסה של העמותות. מימון ציבורי הם מענקים המוענקים ע"י המדינה או ע"י הרשות המקומית לעמותות שהגישו בקשות תמיכה ועמדו בקריטריונים הנדרשים. מדובר בתמיכה שוויונית ושקופה לציבור.

מה עדיף עמותה או חל''צ?

הן עמותה והן חל"צ (חברה לתועלת הציבור) הן מוסדות ללא כוונת רווח, אך הפעילות שלהן מוסדרת על ידי חוקים שונים, כשאחת כפופה לרשם העמותות בעוד השנייה מסועפת לרשם החברות. מההבדלים בין החוקים נובעים הבדלים בגוף המפקח, בדרישות השונות, בדיווחים השנתיים, בהתנהלות היומיומית וכן הלאה.

קווי הדמיון בין עמותה לחל''צ

על שני סוגי ההתאגדות להקים מוסדות מסודרים של אספה כללית, ועד מנהל או דירקטוריון, ועדת ביקורת או גוף מבקר. עבור שתיהן ניתן לקבל אישור ניהול תקין ואישור גיוס כספים ותרומות לפי סעיף 46 א'

חובת מינוי מבקר פנים לעמותה

במסגרת הגברת מערך הביקורת על העמותות בישראל, נדרשת כל עמותה שמחזורה מעל 10 מיליון ₪ בשנה למנות מבקר פנים ככלי נוסף לחיזוק הבקרה הפנימית. המבקר הפנימי ממונה על-ידי הוועד המנהל והוא כפוף למנכ"ל. תפקידו שונה מתפקידי וועדת הביקורת והוא אינו מהווה תחליף. יו"ר הוועד המנהל וכן וועדת הביקורת רשאים להטיל על מבקר הפנים לערוך ביקורת פנימית מעבר לתוכנית העבודה שהוא מגיש. בנוסף לוועדת הביקורת ולמבקר הפנימי נדרשות עמותות (ממחזור מינימלי מסוים) למנות באסיפה הכללית רואה חשבון שיבקר את הדו"חות הכספיים שלה, כי מחובתה להגיש מידי שנה דו"חות כספיים מבוקרים לרשם העמותות.

השונה בין עמותה לחל''צ

ההבדלים בין עמותה לחל"צ חלים כבר בשלב הרישום, החקיקה והרגולציה. מבחינה אידיאולוגית עמותה ניתן להקים לכל מטרה חוקית, אך מטרת חל"צ נלקחת מתוך רשימה סגורה של מטרות ציבוריות כמפורט בחוק החברות. דו"ח שנתי מבוקר על ידי רואה חשבון הוא בגדר חובה לכל חל"צ, אבל הופך לחובה עבור עמותה שמחזורה השנתי עולה על 1,250,000₪.

בנוסף קיים גם הבדל בין מספר חברי הועד הנדרשים להקמה וניהול. בעמותה יהיו לפחות שניים, כשהחברות היא אישית, אינה ניתנת להעברה וללא בעלות, בעוד שחל"צ יכול להקים גם אדם בודד וכמו בכל חברה גם בה יש בעלי מניות, על אף שהן ללא ערך כלכלי ואינן ניתנות להעברה.

סיכום עמותות

הקמת עמותה היא לא דבר פשוט. לפני שעושים את הצעד, כדאי לבדוק היטב מהן ההשלכות ומהן הפעולות הנדרשות כדי להקים עמותה. במשרד הגר – אלפרוביץ' ושות' נשמח מאד לעזור לכם להקים עמותה כרצונכם ואף לבקר ולנהל אותה בהצלחה. אצלנו תקבלו יעוץ מקצועי מרואי חשבון שהם גם עורכי דין וגם מפקחים במוסדות מס הכנסה.

המאמר לעיל אינו מהווה המלצה, ייעוץ מקצועי או חוות דעת משפטית.
בכל שאלה מוזמנים לצור איתנו קשר ונשמח לעמוד לרשותכם, לייעץ, ללוות ולייצג אתכם מול רשויות המס בישראל.

בברכה,
רו"ח הגר – אלפרוביץ' ושות'