רואה חשבון לעמותות בישראל

עמותות בישראל הוא נושא מורכב. זהו תחום המוסדר בחוק עם הרבה מונחים מקצועיים, ידע, ניסיון והתמחות. במאמר זה ננסה לעשות סדר, להתייחס לנושאים החשובים ולענות על השאלות העיקריות.

עמותות — המגזר השלישי

גופים בארץ מחולקים לשלושה מגזרים: המגזר הציבורי, המגזר העסקי והמגזר השלישי. "המגזר הראשון", הציבורי, מאגד את מוסדות המדינה והרשויות המקומיות. "המגזר השני" הוא המגזר העסקי בו פועלות כל החברות למטרות רווח. ו״המגזר השלישי" הוא מגזר ההתנדבות של ארגונים ללא כוונה ליצירת רווח, אליו משתייכות עמותות, התאגדויות, אגודות שיתופיות, חברות לתועלת הציבור (חל״צ), הקדש ציבורי (נכס שהוקדש למטרה ציבורית), ארגוני צדקה, ארגונים בינלאומיים ועוד.

בישראל רשומות כ-37 אלף עמותות המוגדרות לפי החוק כמלכ״ר, ולפי רשם העמותות כ-19 אלף מהן פעילות (נתוני 2020). אמנם לא מדובר בעסקים שנועדו להשיא רווח לבעליהם, אבל בעמותות מועסקים ומתנדבים מאות אלפי אנשים, מה שהופך אותן למגזר משמעותי במשק.

מלכ״ר

מוסד ללא כוונת רווח הוא שם כולל לעמותות וארגונים שנוסדו כדי לקדם, לעודד ולממן מטרה מסוימת לרווחת הציבור. המוסד לא צובר רווחים והשימוש במונח נועד בעיקר לצורך חישובי מס. כללי המיסוי של מלכ״רים שונים מהכללים של חברות עסקיות, לכן יש להיעזר בשירותי משרד רו״ח מתמחה בכדי ליהנות מהטבות אלו. מקובל לקרוא לארגונים אלו גם אלכ״ר — ארגון ללא כוונת רווח, לפי המונח באנגלית N.P.O. — Non Profit Organization.

מאפיינים לעמותה

לעמותות ולארגונים ללא כוונת רווח יש בדרך כלל שלושה מאפיינים:

1. פעילות למען מטרה ציבורית בנושאי חינוך, רווחה, תרבות, סביבה, דת וכדומה.
2. מימון בעיקר מכספי ציבור — דרך תרומות או תמיכה ממשלתית ומוסדית.
3. איסור חלוקת הרווחים העולים מהפעילות, אלא שימוש בתקציב למטרות הארגון.

תחומי פעילות של עמותות

המטרות הציבוריות לשמן מוקמות עמותות נוגעות בכל תחומי החיים. החל מזכויות אדם, איכות הסביבה, הגנת הטבע, בריאות והצלת חיים, דרך פוליטיקה, חינוך, תרבות, אמנות, ספורט, מדע, מחקר, השכלה גבוהה, דת ומורשת, הנצחה, עלייה, קליטה והתיישבות, ועד צדקה וסעד רווחת הקהילה, משפט, מנהל ציבורי וכאמור הגנה על בעלי חיים.

מקובל לערוך סיווג לתחום פעילות ראשי ובמסגרתו תת-תחום. לדוגמה אוניברסיטה מסווגת לתחום של "חינוך ומחקר" ולתת-תחום "השכלה גבוהה", ואגודת צער בעלי חיים מסווגת לתחום "סביבה" ולתת-תחום "דאגה לרווחת בעלי חיים".

רווחי העמותה

עמותות פועלות ללא כוונת רווח וכל הכנסותיהן משמשות למימון פעולתן. לעיתים מתקבל עודף הכנסות על פני ההוצאות ונוצרים רווחים, אבל בניגוד לגוף הפועל למטרת רווח, אין לחלק רווחים אלו לבעלי העמותה, אלא להשתמש בהם אך ורק לטובת מטרות הארגון.

רשם העמותות

נכון לשנת 2020 רשומות בישראל 36,644 עמותות. מתוכן כ-19,200 הן עמותות פעילות, אבל רק 13,160 הן עמותות עם אישור ניהול תקין בתוקף מרשם העמותות. בנוסף רשומות 1,425 חברות לתועלת הציבור (חל״צ), מתוכן 743 חברות פעילות, אבל רק 513 הן עם אישור ניהול תקין בתוקף.

עמותה — דיווח שנתי

עמותה היא תאגיד הרשום כחוק, ולכן עליה לדווח מדי שנה לרשם העמותות, באופן מקוון, עד 30 ביוני של השנה שלאחר שנת הדוח (סעיף 36(ד) לחוק העמותות). הדיווח כולל דו״ח כספי — מאזן ודוח הכנסות והוצאות, ולצידו הודעה על התשלומים לחמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר בעמותה; דו״ח מילולי על פעילותה; ופרוטוקול האסיפה הכללית שאישרה את הדו״ח הכספי, בצירוף המלצת ועדת הביקורת וחוות דעת רואה החשבון, אם מונה. המסמכים שהוגשו לרשם פתוחים לעיון הציבור, והרשם רשאי לפרסם אותם באינטרנט — בלי שמות התורמים. בנוסף משלמת העמותה אגרה שנתית, שזולה יותר אם משלמים אותה עד סוף מרס. עמותה בשנתיים הראשונות שאחרי שנת התאגדותה, או עמותה שמחזור הכנסותיה השנתי אינו עולה על 300,000 ₪, משלמת אגרה מופחתת — אבל אינה פטורה ממנה.

תהליך פתיחת עמותה חדשה

החוק מאפשר לשני בני אדם בגירים או יותר להתאגד כעמותה, למטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריה ושמטרתה העיקרית אינה עשיית רווחים (סעיף 1 לחוק העמותות). הגוף הממשלתי שרושם את העמותות ומפקח עליהן הוא רשם העמותות ברשות התאגידים במשרד המשפטים. חשוב לדעת: כדי שהעמותה תוכר כ״מוסד ציבורי״ לפי סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה — הכרה שפוטרת ממס את הכנסותיה, למעט הכנסה מעסק, ומהווה תנאי לאישור לפי סעיף 46 — עליה למנות לפחות שבעה חברים, שרובם אינם קרובים זה לזה.

הבקשה לרישום עמותה מוגשת לרשם באופן מקוון. בבקשה מציינים את שם העמותה, מטרותיה, מענה בישראל ומענה הדיגיטלי, ואת שמות המייסדים, מעניהם ומספרי הזהות שלהם, ומצרפים הצהרה חתומה של כל המייסדים על נכונותם לייסד את העמותה ולכהן כחברי הוועד (סעיף 2 לחוק). המייסדים רשאים להגיש גם תקנון משלהם; אם לא הגישו, חל על העמותה ״התקנון המצוי״ שבתוספת הראשונה לחוק (סעיף 10). תקנון מותאם מאפשר לקבוע הוראות שמתאימות לפעילות של העמותה החדשה שלכם.

עמותה — הדרך לסעיף 46

מדינת ישראל מעודדת את משלמי המיסים לתרום למוסדות ציבוריים שאושרו לכך, באמצעות זיכוי ממס הכנסה. גוף שרוצה שהתורמים לו ייהנו מההטבה צריך להגיש בקשה לרשות המסים ולקבל אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. לפי הסעיף, יחיד שתרם בשנת המס יותר מ-207 ₪ (הסכום לשנים 2024–2027) למוסד מאושר זוכה לזיכוי ממס בשיעור 35% מסכום התרומה, וחברה — בשיעור מס החברות (23%). הזיכוי ניתן על תרומות של עד 30% מההכנסה החייבת או עד 10,354,816 ₪ בשנה — הנמוך מביניהם, ותרומה שעברה את התקרה מזכה בזיכוי בשלוש שנות המס הבאות.

על הגוף המבקש אישור לפי סעיף 46 לצרף:

• דו״חות כספיים (מוסד ציבורי חדש יגיש הערכה תקציבית לשנת הפעילות הראשונה).
• מסמכי התאגדות.
• רשימת המייסדים ונושאי תפקידים.
• כתב התחייבות ונספחים.
• רישום במס הכנסה ובמע״מ.
• תעודת אישור ניהול תקין.
• אישור ניכוי מס במקור.
• פרטי איש קשר עם טלפון ומייל.

איך מגייסים כסף לעמותה?

כספי המימון של עמותות מגיעים מארבעה מקורות עיקריים: מימון ציבורי, גביית דמי חבר, הכנסה עצמית ותרומות מהציבור. סכום התקבולים מכל המקורות הללו המתקבלים במשך שנה, הוא המחזור השנתי של העמותה. יש עמותות שכדי לגייס כספים גובות דמי חבר. לרוב זהו תשלום אחיד לכל חברי העמותה, אך לעיתים הסכום משתנה לפי מאפייני החבר (חבר רגיל, אזרח ותיק, סטודנט, חייל וכד׳).

עמותות — תקצוב משרדי ממשלה

מימון ציבורי הם מענקים המוענקים ע״י המדינה או ע״י הרשות המקומית לעמותות שהגישו בקשות תמיכה ועמדו בקריטריונים הנדרשים. מדובר בתמיכה שוויונית ושקופה לציבור.

מה עדיף — עמותה או חל״צ?

הן עמותה והן חל״צ (חברה לתועלת הציבור) הן מוסדות ללא כוונת רווח, אך הפעילות שלהן מוסדרת בחוקים שונים: עמותה — בחוק העמותות, והיא נרשמת אצל רשם העמותות; חל״צ — בחוק החברות, והיא נרשמת אצל רשם החברות, כשרישומה טעון אישור של רשם ההקדשות (סעיף 345ב לחוק החברות). מההבדלים בין החוקים נובעים הבדלים בגוף המפקח, בדרישות השונות, בדיווחים השנתיים, בהתנהלות היומיומית וכן הלאה.

קווי הדמיון בין עמותה לחל״צ

על שני סוגי ההתאגדות להקים מוסדות מסודרים של אסיפה כללית, ועד מנהל או דירקטוריון, ועדת ביקורת או גוף מבקר. שתיהן יכולות לקבל אישור ניהול תקין ואישור לפי סעיף 46, שמזכה את התורמים להן בזיכוי ממס.

חובת מינוי מבקר פנים לעמותה

עמותה שמחזורה עולה על 10 מיליון ₪ בשנה חייבת במינוי מבקר פנימי (סעיף 30א לחוק העמותות). את המבקר הפנימי ממנה הוועד, בהסכמת ועדת הביקורת; אם הם לא מגיעים להסכמה — מכריעה האסיפה הכללית. הממונה הארגוני על המבקר הפנימי הוא יו״ר הוועד או המנכ״ל, כפי שנקבע בתקנון, ובהיעדר הוראה — כפי שיקבע הוועד (סעיף 148 לחוק החברות, שחל על עמותות בשינויים המחויבים). המבקר מגיש לוועד הצעה לתוכנית עבודה שנתית או תקופתית, לאחר שוועדת הביקורת בחנה אותה. תפקידו שונה מתפקיד ועדת הביקורת, והוא אינו בא במקומה.

בנוסף, עמותה שמחזורה השנתי עולה על 1,380,630 ₪ (הסכום לשנת 2026; מתעדכן מדי שנה לפי המדד) חייבת למנות רואה חשבון (סעיף 19(ג) לחוק), והדו״ח הכספי שלה מוגש לאסיפה הכללית כשהוא מבוקר בידיו (סעיף 37). גם עמותה קטנה יותר עלולה להידרש לביקורת: הרשם רשאי להורות על כך — ביוזמתו, או לבקשת ועדת הביקורת או עשירית מחברי העמותה.

השונה בין עמותה לחל״צ

ההבדלים בין עמותה לחל״צ חלים כבר בשלב הרישום, החקיקה והרגולציה. מבחינה אידיאולוגית עמותה ניתן להקים לכל מטרה חוקית, אך מטרת חל״צ נלקחת מתוך רשימה סגורה של מטרות ציבוריות כמפורט בחוק החברות. דו״ח שנתי מבוקר על ידי רואה חשבון הוא בגדר חובה לכל חל״צ, אבל הופך לחובה עבור עמותה רק כשמחזורה השנתי עולה על 1,380,630 ₪ (הסכום לשנת 2026).

בנוסף קיים גם הבדל בין מספר חברי הוועד הנדרשים להקמה ולניהול. בעמותה יהיו לפחות שניים, כשהחברות בה אישית, אינה ניתנת להעברה ואינה עוברת בירושה (סעיף 17), ואין בה בעלות, בעוד שחל״צ יכול להקים גם אדם בודד, וכמו בכל חברה גם בה יש בעלי מניות, על אף שהן ללא ערך כלכלי ואינן ניתנות להעברה.

סיכום עמותות

הקמת עמותה היא לא דבר פשוט. לפני שעושים את הצעד, כדאי לבדוק היטב מהן ההשלכות ומהן הפעולות הנדרשות כדי להקים עמותה. במשרד הגר-אלפרוביץ׳ ושות׳ נשמח מאוד לעזור לכם להקים עמותה כרצונכם ואף לבקר ולנהל אותה בהצלחה. אצלנו תקבלו ייעוץ מקצועי מרואי חשבון שהם גם משפטנים וגם מפקחי מס הכנסה לשעבר.

המאמר לעיל אינו מהווה המלצה, ייעוץ מקצועי או חוות דעת משפטית. בכל שאלה מוזמנים ליצור איתנו קשר ונשמח לעמוד לרשותכם, לייעץ, ללוות ולייצג אתכם מול רשויות המס בישראל.

בברכה,
הגר-אלפרוביץ׳ ושות׳ — רואי חשבון