הפטור החדש ממס לעולים ולתושבים חוזרים ותיקים על הכנסות בישראל

מאת רו״ח אמיר גונן, שותף מיסים | קטגוריה: מיסוי בינלאומי | זמן קריאה: כ-5 דקות

תושב חוזר ותיק שעובד בישראל היה רגיל להבחנה ברורה: הכנסות שהופקו בחו״ל עשויות ליהנות מפטור לעשר שנים, ואילו השכר בגין עבודה בישראל חייב במס. חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), התשפ״ו–2026, מוסיף פטור גם על הכנסות מעבודה ומעסק בישראל. ההטבה עשויה להיות משמעותית, אך היא מיועדת לקבוצה מוגדרת של עולים ותושבים חוזרים ותיקים, ותלויה במועד הפיכת האדם לתושב ישראל, בסוג ההכנסה ובתנאים נוספים.

מי זכאי לפטור החדש

ההטבה חלה על עולה שהפך לתושב ישראל לראשונה, או על תושב חוזר ותיק שהפך שוב לתושב ישראל, בתקופה שבין 5 בנובמבר 2025 ל-31 בדצמבר 2026. תושב חוזר ותיק הוא, ככלל, מי שהיה תושב חוץ במשך עשר שנים רצופות לפחות לפני חזרתו. לצורך הוראת השעה נדרשת גם תעודת תושב חוזר ממשרד העלייה והקליטה.

המועד הקובע הוא מועד העברת מרכז החיים לישראל. קבלת תעודה או כניסה לישראל לביקור אינן מחליפות את בדיקת התושבות. לכן, מי שכבר היה לתושב ישראל לפני תחילת התקופה אינו נכנס למסלול רק משום שקיבל את התעודה בשנת 2026. גם בחירה בשנת הסתגלות אינה דוחה את המועד הקובע לצורך הזכאות להוראת השעה.

← קראו את המאמר המלא שלנו: רילוקיישן וניתוק תושבות מס — ומעמד תושב חוזר

תקרות הפטור בשנות ההטבה

הפטור חל על הכנסה מזכה שהופקה בישראל בעת שהיחיד היה תושב ישראל, בשנות המס 2026 עד 2030, עד לתקרות הבאות:

בשנת 2026 התקרה מחושבת באופן יחסי לתקופת התושבות בישראל באותה שנה. מי שחוזר לקראת סוף השנה אינו זכאי לתקרה שנתית מלאה. מדובר בתקרת הכנסה פטורה, ולא בסכום החיסכון במס; ההכנסה שמעל התקרה חייבת במס לפי הכללים הרגילים.^[1]

אילו הכנסות נכללות

הוראת השעה מתייחסת להכנסה חייבת מיגיעה אישית מעסק, ממשלח יד או מעבודה, לפי סעיפים 2(1) ו-2(2) לפקודת מס הכנסה. לפיכך, היא עשויה לחול על משכורת של שכיר וגם על רווח מפעילות עצמאית. אצל עצמאי בוחנים את ההכנסה החייבת מהפעילות, לאחר ההוצאות המותרות, ולא את מחזור ההכנסות.

הפטור אינו חל מכוח הוראת שעה זו על דיבידנד, ריבית, שכר דירה או רווח הון. להכנסות אלה עשויים להיות פטורים או מסלולי מס אחרים, שיש לבדוק בנפרד. גם הכנסה המיוחסת משותפות או מחברה שקופה מחייבת בדיקה של החריגים שבחוק ושל שיעור ההחזקה. החוק כולל הוראה מיוחדת גם לגבי הכנסה המיוחסת ליחיד לפי סעיף 62א לפקודה.

← קראו את המאמר המלא שלנו: חוק ההסדרים 2025 — רווחים כלואים וסעיף 62א

עבודה בישראל עבור מעסיק בחוץ לארץ

מיקום המעסיק והחשבון שאליו משולם השכר אינם קובעים לבדם היכן הופקה הכנסת העבודה. ככלל, שכר בגין עבודה שבוצעה פיזית בישראל הוא הכנסה שמקורה בישראל, גם כשהעבודה נעשית מרחוק עבור חברה זרה. הוראת השעה החדשה עשויה לפטור את השכר הזה, עד לתקרה, אם העובד עומד בתנאיה.

כאשר העבודה נעשית בחלקה בישראל ובחלקה בחו״ל, נדרש לייחס את ההכנסה לפעילות בכל מקום. הפטור הקיים על הכנסות חוץ לפי סעיף 14 לפקודה נשמר, והחלק הישראלי נבחן לפי הוראת השעה. כדאי לתעד את ימי העבודה ואת אופי הפעילות בכל מדינה.^[2]

פטור נפרד לחברה הזרה. מלבד הפטור לעובד, החוק קובע פטור ממס גם לחבר בני אדם תושב חוץ על הכנסתו מעסק שהופקה בישראל בשל יגיעתו האישית של העולה או התושב החוזר הוותיק, בשנות המס 2026 עד 2030 — בתנאי שלא הייתה לחברה הכנסה מעסק בישראל בלעדיו. הפטור הזה אינו חל כשהעולה או התושב החוזר הוא בעל מניות מהותי בחברה, גם אם היא בבעלותו המלאה. בחברה זרה שהיא תאגיד שקוף, הפטור אינו חל על חלק ההכנסה המיוחס לבעל זכויות שהוא תושב ישראל.^[1]

הכנסה מקרוב והכנסה באמצעות חברה

להכנסה מזכה המתקבלת מקרוב נקבעה תקרה מיוחדת: 140,000 ש״ח בכל אחת מהשנים 2026 עד 2029, ו-150,000 ש״ח בשנת 2030. גם כאן תקרת 2026 יחסית לתקופת התושבות. הגדרת קרוב כוללת גם חברות במצבי החזקה מסוימים. כשיש הכנסה מקרוב לצד הכנסה ממקור אחר, אין בכך כדי להגדיל את התקרה הכללית לאותה שנה.

משכורת מחברה בבעלות מלאה. החוק מחריג מהגדרת "קרוב" חברה שבבעלותו המלאה של העולה, כך שהכנסה ממנה אינה מוגבלת לתקרה המיוחדת להכנסה מקרוב. נוסח החריג בחוק מתייחס ל"עולה" בלבד. חוזר מס הכנסה 07/2026 מנוסח רחב יותר ומתייחס ל"יחיד": לפי עמדת רשות המסים, חברה הנמצאת בבעלותו המלאה של היחיד לא תיחשב "קרוב", והכנסה ממנה יכולה ליהנות מתקרת הפטור המלאה. לכן, לגבי תושב חוזר ותיק, הזכאות למלוא התקרה נשענת על עמדת רשות המסים שבחוזר, ולא על לשון החוק עצמו. גם הפטור האישי אינו הופך את כלל רווחי החברה לפטורים ממס.^[1][2]

הפסקת תושבות עלולה לבטל את ההטבה למפרע

החוק כולל תנאי שצריך להביא בחשבון כבר בתכנון החזרה: ההטבה תישלל מתחילתה אם היחיד חדל להיות תושב ישראל במהלך 2028 או 2029, וגם שהה בישראל פחות מ-75 ימים באחת מאותן שנים. אלה שני תנאים מצטברים. שהייה קצרה בישראל כשלעצמה אינה מספיקה לשלילת הפטור אם התושבות הישראלית נמשכת. לכן יש לבחון גם את המשך התושבות בשנים הבאות.^[1]

איך מממשים את ההטבה בפועל

חוזר מס הכנסה 07/2026 מבחין בין בירור הזכאות המלאה בדוח השנתי לבין הקלה מקדמית במהלך השנה. שכיר יכול לבקש תיאום מס, ועצמאי יכול לבקש הקטנת מקדמות, באמצעות טופס 116ע ובצירוף המסמכים הנדרשים.

במסלול המקדמי קבעה רשות המסים תקרות נמוכות מתקרות החוק: עד 500,000 ש״ח לשנה למי שרשום כחייב בהגשת דוח שנתי, ועד 300,000 ש״ח למי שאינו רשום כך, ובכפוף לתקרה החוקית הרלוונטית. בשנת 2026 גם סכומים אלה מחושבים באופן יחסי. את יתרת הזכאות ניתן לדרוש בדוח השנתי.

המסלול המקדמי כפוף לבדיקות נוספות, ובהן היסטוריית השהייה בישראל של המבקש ובן או בת זוגו. אי-עמידה במסלול זה אינה שוללת בהכרח את הזכאות לפי החוק, שניתן לבחון בדוח השנתי. הקלה בגין הכנסה מקרוב ניתנת, לפי החוזר, במסגרת דוח שנתי בלבד. פטור מניכוי במקור אינו מבטל חובת הגשת דוח שקיימת מסיבה אחרת.^[2]

← קראו את המאמר המלא שלנו: דו״ח שנתי למס הכנסה

← קראו את המאמר המלא שלנו: טופס 5329 — ומה השתנה לעולים ולתושבים חוזרים

דוגמה ליישום הפטור

נניח שתושב חוזר ותיק שב לישראל בשנת 2026, עומד בכל תנאי החוק, ובשנת 2027 משתכר 1.2 מיליון ש״ח מעבודה בישראל אצל מעסיק שאינו קרוב. בהנחה שכל השכר הוא הכנסה מזכה, מיליון ש״ח יהיו פטורים מכוח הוראת השעה, ויתרת 200,000 ש״ח תהיה חייבת במס לפי הכללים החלים עליו.

לעומת זאת, תושב חוזר ותיק שהעביר את מרכז חייו לישראל כבר בשנת 2024 אינו זכאי לפטור החדש על אותו שכר. העובדה שהוא עדיין בתוך תקופת עשר השנים של הפטור על הכנסות חוץ אינה מספיקה. הדוגמה ממחישה מדוע שני אנשים בעלי אותו שכר ואותו מעמד כללי עשויים להגיע לתוצאות מס שונות.

מה כדאי לבדוק לפני סוף שנת 2026

מי שמתכנן חזרה לישראל צריך לבחון את מועד העברת מרכז החיים בפועל ואת התיעוד התומך בו, לצד תנאי ההעסקה ומבנה הפעילות. מי שכבר חזר בתקופה המזכה צריך לבדוק אם נוכה משכרו מס בלי שנבחנה ההטבה, ומה נדרש לצורך תיאום המס והדוח השנתי. כשיש פעילות באמצעות חברה, הכנסה מקרוב או עבודה בכמה מדינות, רצוי לבצע את הבדיקה לפני שינוי הסכמים או אופן משיכת הכספים.

מקורות

1. חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), התשפ״ו–2026, סעיפים 1–6; ספר החוקים התשפ״ו, עמ׳ 416–418. לעיון במקור
2. רשות המסים, חוזר מס הכנסה 07/2026 מיום 5.7.2026, בפרט סעיפים 4–11 ו-14–15. לעיון במקור

המאמר נועד למידע כללי ואינו מחליף ייעוץ המותאם לנסיבות. הוא עוסק במס הכנסה; חבויות אחרות נבחנות בנפרד.

בברכה,
הגר-אלפרוביץ׳ ושות׳ — רואי חשבון