הצהרת הון — הכנה והגשה

מה זו הצהרת הון ומאיפה הסמכות

סעיף 135 לפקודת מס הכנסה מסמיך את פקיד השומה, בהודעה בכתב, לדרוש דו״ח על ההון והנכסים של הנישום — וכן של בן או בת הזוג ושל הילדים שבגינם הוא זכאי לנקודות זיכוי, וכן על נכסים שהוא מחזיק בנאמנות עבור אחר.

בפועל זו תמונת מצב לתאריך אחד: כל הנכסים בניכוי כל ההתחייבויות, נכון ליום מסוים. לא הכנסות, לא הוצאות — מלאי של רכוש וחובות.

כמה זמן באמת יש לכם

נהוג לומר ״יש לכם 120 יום״. הניסוח המדויק שונה, וכדאי להכיר אותו: הדו״ח יימסר במועד שפורש בהודעה, ובלבד שלגבי דו״ח על הון לא ייקבע מועד מוקדם מתום 120 יום — מהמועד שההצהרה צריכה להתייחס אליו, או מיום הדרישה, לפי המאוחר מביניהם.

כלומר 120 הימים הם רצפה שהחוק מחייב את פקיד השומה לתת, לא תקרה שקצובה לכם. המועד המחייב בפועל הוא זה שכתוב בהודעה — קראו אותה, ואל תניחו. ואם התאריך אינו מספיק, בקשת ארכה מוגשת לפני שהוא חולף, לא אחריו.

מה נכלל בהצהרה

ההיקף רחב יותר ממה שרוב האנשים מניחים, וכולל בין השאר:

• נדל״ן — דירות, מגרשים וזכויות במקרקעין, בארץ ובחו״ל;
• חשבונות בנק, פיקדונות ותיקי השקעות, לרבות חשבונות בחו״ל;
• כלי רכב, וכן ציוד ורכוש עסקי;
• מניות והחזקות בחברות, שותפויות ועסקים;
• קופות גמל, קרנות השתלמות, פוליסות וביטוחי מנהלים;
• מזומן, מטבע חוץ ונכסים דיגיטליים (קריפטו);
• הלוואות שנתתם — ולא רק כאלה שקיבלתם;
• תכולת הבית, תכשיטים ופריטי ערך;
• ומנגד — כל ההתחייבויות: משכנתאות, הלוואות, אשראי וחובות לספקים.

עליתם או חזרתם לישראל מ-1.1.2026? תיקון 272 לפקודה ביטל את הפטור מדיווח על נכסים בחו״ל שהיה לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים למשך עשר שנים — הצהרת ההון שלכם כוללת את הנכסים בחו״ל כבר מההצהרה הראשונה. הפטור ממס על ההכנסות מחו״ל (סעיף 14) לא השתנה, ומי שהגיע לפני 2026 ממשיך ליהנות מהפטור מדיווח עד תום עשר השנים.

← קראו את המאמר המלא שלנו: רילוקיישן וניתוק תושבות מס — ומעמד תושב חוזר

הלב של העניין: השוואת ההון

ההצהרה עצמה אינה המטרה. המטרה היא ההשוואה. כשתגיע ההצהרה הבאה, פקיד השומה יעמיד את השתיים זו מול זו ויבדוק שאלה אחת: האם הגידול בהון מוסבר על ידי ההכנסות שדווחו בתקופה שביניהן, בניכוי המסים ששולמו והוצאות המחיה?

אם קיים גידול הון בלתי מוסבר — הפרש שאין לו מקור מדווח — פקיד השומה רשאי לראות בו הכנסה חייבת ולשום אותה. הנטל להסביר מוטל עליכם, ולעיתים שנים לאחר מעשה, כשהמסמכים כבר קשים לאיתור.

מכאן נובע העיקרון המנחה בעבודה על הצהרת הון: לא ״מה למלא היום״ אלא ״איך זה ייראה בעוד חמש שנים״.

מה מסבירים בדרך כלל את הפער — ובתנאי שתיעדתם

• מתנות וירושות — פטורות ממס, אבל דורשות תיעוד: מי נתן, מתי, וכמה;
• הלוואות מבני משפחה — הסכם בכתב עדיף על זיכרון;
• הכנסות פטורות או שמוסו בניכוי במקור;
• רווחי הון ממימוש נכסים והשקעות;
• הכנסות בן/בת הזוג ורמת מחיה בפועל, כשהיא נמוכה מהממוצע שהרשות מניחה.

כל אלה מתקבלים — כשיש להם אסמכתה. הסבר בעל פה בדיון, ללא מסמך, הוא הנקודה שבה תיקים נופלים.

הטעויות שהופכות הצהרה לשומה

1. השמטה של נכס — לרוב לא מכוונת: חשבון ישן, קרן השתלמות נשכחת, נכס בחו״ל. ההשמטה מתגלה בהצהרה הבאה ומייצרת פער;
2. אי-עקביות מול ההצהרה הקודמת — נכס שהופיע ונעלם בלי הסבר;
3. הערכת שווי שרירותית לתכולה, לתכשיטים או לרכב;
4. התעלמות מהלוואות שניתנו לקרובים — הן נכס לכל דבר;
5. הגשה בחיפזון לקראת המועד, בלי לאסוף אסמכתאות שאחר כך יידרשו;
6. אי-הגשה — שהיא עבירה בפני עצמה, ועלולה להוביל לשומה לפי מיטב השפיטה.

כך אנחנו עובדים

הכנת הצהרת הון אצלנו אינה מילוי טופס. היא תהליך:

1. קריאת הדרישה — לאיזה תאריך ההצהרה מתייחסת, ומה המועד שנקבע בפועל;
2. איסוף מסודר של הנתונים והאסמכתאות, לפי רשימת בדיקה שלא משאירה קטגוריות פתוחות;
3. השוואה להצהרה הקודמת, אם קיימת — כאן מתגלים הפערים, ועדיף שנגלה אותם לפני פקיד השומה;
4. בניית ההסבר והתיעוד לכל מקור שאינו הכנסה שוטפת מדווחת;
5. הגשה, ומענה לשאלות ההמשך — לרבות ייצוג בדיון, אם יידרש.

המידע בעמוד זה כללי ואינו מהווה ייעוץ מקצועי. היקף הדיווח והטיפול הנדרש תלויים בנסיבות האישיות ובנוסח הדרישה שקיבלתם.