מעודכן לאוקטובר 2026, בעקבות תיקון חוק הביטקוין באל סלבדור. בקצרה: כל מימוש של מטבע קריפטו — כולל המרה בין מטבעות קריפטו — הוא אירוע של רווח הון שחייב בדיווח. ליחיד שמימש ביטקוין בתקופה שבה ביטקוין היה הילך חוקי באל סלבדור (ספטמבר 2021 עד תחילת 2025) ייתכן שאפשר להעלות טענה לפטור ממס על הרווח — לגבי ביטקוין בלבד.

הכלל: מטבע קריפטו הוא נכס, והמימוש חייב במס

עמדת רשות המסים, כפי שנקבעה בחוזר מס הכנסה 05/2018 (17.1.2018), היא שמטבעות וירטואליים אינם "מטבע" או "מטבע חוץ" אלא נכס. לכן רווח ממכירתם חייב במס רווח הון — ליחיד בשיעור של עד 25%, ועל הכנסות גבוהות חל גם מס יסף. פעילות שמגיעה לרמה של עסק ממוסה כהכנסה מעסק.

בשנת 2019 אימץ בית המשפט המחוזי מרכז-לוד את העמדה הזו בפסק הדין בעניין קופל (ע״מ 11503-05-16): נקבע שביטקוין אינו "מטבע חוץ". בית המשפט הצביע על שני מאפיינים של מטבע: ביטוי פיזי של שטר או מעה, ובנוסף — לעניין "מטבע חוץ" — היותו הילך חוקי במדינת חוץ. במועד פסק הדין, ביטקוין לא היה הילך חוקי באף מדינה.

כל המרה היא אירוע מס — וחייבת בדיווח

לפי עמדת רשות המסים 91/2021, גם החלפה של מטבע קריפטו אחד באחר — למשל ביטקוין באת׳ריום — היא מימוש החייב במס, גם אם לא התקבל מטבע רשמי. כלומר, אירוע המס אינו רק "יציאה לשקלים": כל המרה בין מטבעות יוצרת רווח (או הפסד) הון שיש לחשב ולדווח.

על כל מימוש ברווח יש להגיש לפקיד השומה דוח בתוך 30 יום מיום המכירה ולשלם מקדמה על המס (סעיף 91(ד) לפקודה), וייתכן שתחול גם חובה להגיש דוח שנתי. לכן תיעוד מסודר של כל עסקה — תאריך, כמות, מחיר וארנק — הוא הכרחי.

← קראו את המאמר המלא שלנו: מטבעות וירטואליים ומיסוי בישראל

החלון של אל סלבדור: ספטמבר 2021 עד תחילת 2025

ב-7 בספטמבר 2021 נכנס לתוקף חוק הביטקוין של אל סלבדור, שהפך את הביטקוין להילך חוקי במדינה, עם חובת קבלה לכל גורם כלכלי. (גם הרפובליקה המרכז-אפריקאית הכירה בביטקוין כהילך חוקי באפריל 2022, וביטלה זאת במרץ 2023.)

בינואר 2025, במסגרת הסכם עם קרן המטבע הבינלאומית, תיקנה אל סלבדור את החוק: ביטקוין כבר אינו מוגדר "מטבע" (moneda), הקבלה שלו הפכה וולונטרית, ואי אפשר לשלם בו מסים. התיקון אושר ב-29.1.2025, פורסם ב-30.1.2025, ולפי הדיווחים נכנס לתוקף ב-1.5.2025.

המשמעות: בתקופה שבה ביטקוין היה הילך חוקי ומטבע רשמי באל סלבדור, התקיים התנאי שבית המשפט ציין בעניין קופל — הילך חוקי במדינת חוץ. לכן יחיד שמימש ברווח ביטקוין באותה תקופה יכול להעלות טענה שהרווח הוא "הפרשי שער" על מטבע חוץ, שפטורים ממס בידי יחיד (סעיף 9(13) לפקודה).

חשוב לדעת על טענת הפטור

  • ביטקוין בלבד — הטענה חלה רק על ביטקוין. מטבעות קריפטו אחרים לא היו הילך חוקי, והרווח מהם חייב במס רווח הון כרגיל.
  • יחיד, שלא במסגרת עסק — הפטור בסעיף 9(13) חל על יחיד, ולא על הכנסה מעסק.
  • זו טענה, לא ודאות — עמדת רשות המסים היא שביטקוין הוא נכס, ובפסק דין קופל הוזכר גם מאפיין הביטוי הפיזי. לכן כל מקרה צריך להיבחן לגופו, ואת הטענה יש להעלות באופן מנומק.
  • גבולות החלון — מתחילתו ב-7.9.2021 ועד תיקון החוק בתחילת 2025; את מועד הסיום הרלוונטי (אישור התיקון, פרסומו או כניסתו לתוקף) יש לבחון בכל מקרה.

מה עושים בפועל

  • מי שמימש ביטקוין בתקופת החלון — כדאי לבחון אם השנים הרלוונטיות עדיין פתוחות, ואם נכון להעלות את טענת הפטור בדוח, בהשגה או בבקשה לתיקון.
  • מי שממיר בין מטבעות קריפטו היום — כל המרה היא אירוע מס; יש לדווח בתוך 30 יום ולשמור תיעוד מלא.
  • מי שלא דיווח בעבר — נוהל הגילוי מרצון של 2025 הסתיים ב-31.8.2026. לפני כל פנייה לרשות כדאי להתייעץ, כי הדרך הנכונה נגזרת מנסיבות התיק.

← קראו את המאמר המלא שלנו: גילוי מרצון — נוהל 2025 והמצב מאז שהסתיים

מימשתם ביטקוין בין ספטמבר 2021 לתחילת 2025? כדאי לבדוק את התיק

מי ששילם מס על ביטקוין שמומש בתקופת החלון, או שעדיין לא דיווח עליו, צריך לדעת איפה הוא עומד. כך אנחנו עובדים:

  • בודקים אילו שנים עדיין פתוחות, ומה הרווח שמיוחס לביטקוין בלבד;
  • מנסחים את טענת הפטור באופן מנומק, ומגישים אותה בדרך שמתאימה לתיק שלכם;
  • מייצגים אתכם מול פקיד השומה עד לסיום הטיפול.

דברו איתנו על התיק שלכם ←

לסיכום

ככלל, ביטקוין ושאר מטבעות הקריפטו הם נכס לעניין מס בישראל: כל מימוש — כולל המרה בין מטבעות — חייב במס רווח הון ובדיווח. החריג האפשרי הוא רווחים מביטקוין בלבד, שמומשו בידי יחיד בתקופה שבה ביטקוין היה הילך חוקי באל סלבדור (ספטמבר 2021 עד תחילת 2025): לגביהם אפשר להעלות טענה לפטור ממס. מי שעשוי להיות מושפע — כדאי שיבחן את התיק עם מומחה.

ליווי המשרד

משרדנו מלווה מחזיקי ביטקוין, סוחרי קריפטו ויזמי בלוקצ׳יין — סיווג נכון של ההכנסות, הצהרות הון, חישובי רווח הון, הליכי גילוי מרצון וייצוג מול פקיד השומה. רו״ח אמיר גונן, שותף ראש תחום מיסוי בינלאומי והייטק, ראש מערך המיסים לשעבר ברשות החדשנות, מוביל את התחום הזה במשרד.

המאמר לעיל אינו מהווה המלצה, ייעוץ מקצועי או חוות דעת משפטית. בכל שאלה מוזמנים ליצור איתנו קשר ונשמח לעמוד לרשותכם, לייעץ, ללוות ולייצג אתכם מול רשויות המס בישראל.

בברכה,
הגר-אלפרוביץ׳ ושות׳ — רואי חשבון

מימשתם ביטקוין בתקופת החלון?

בדיקת השנים הפתוחות וטענת הפטור — בידיים מקצועיות

צרו קשר עכשיו

מאמרים קשורים

מטבעות וירטואליים ומיסוי בישראל

סקירה כללית של מיסוי מטבעות דיגיטליים, מעבר לביטקוין.

קראו עוד ←

הליך גילוי מרצון

נוהל 2025 הסתיים ב-31.8.2026 — מה הוא כלל, ומה המשמעות למי שלא הגיש.

קראו עוד ←

מיסוי סטארטאפים בישראל

מדריך למייסדים: אופציות, מימון, חוק עידוד.

קראו עוד ←