מיסוי מטבעות דיגיטליים

מטבעות מבוזרים, מטבעות דיגיטליים

מטבעות מבוזרים, קריפטוגרפים, הם מטבעות חדשים הנמצאים ברשת האינטרנט ואינם מטבעות בעלי קיום פיזי. אמצעי תשלום היוצר רשת תשלומים חדשה. הם נקראים גם מטבעות וירטואליים או מטבעות דיגיטליים. מדובר במטבעות עצמאיים לחלוטין שערכם ושווים לא נקבע על ידי גוף מרכזי אחד בנק עולמי או מדינה, אלא השערים שלהם נקבעים באופן חופשי ובלתי תלוי בין הצרכנים והסוחרים בהם הפזורים על פני העולם כולו.
הביטקוין Bitcoin הוא המטבע המבוזר הראשון שהתחיל את המהפכה בשנת 2009. עד היום הוא המטבע הוירטואלי הפופולרי ביותר. מטבע פופולרי נוסף הוא האת'ריום Ethereum)) לצד מטבעות קריפטוגרפים נוספים כמו: לייטקוין, דוג'קוין, סטלר, נאו, איאוס, קרדנו, זיקאש, ריפל ועוד.
המונח קריפטו נגזר מהמילה Cryptocurrency – מטבע מוצפן. הכוונה היא מטבע המגדיר מערכת מבוזרת עם מספר משתמשים רב בעזרת פרוטוקול תקשורת ופרוטוקול קריפטוגרפי מוצפן בין המשתתפים השונים ברשת. עד 2017, אף מטבע מבוזר לא הצליח לקבל מעמד של תשלום חוקי במדינה כלשהי בעולם, אבל החל מאפריל של אותה שנה התירה יפן את השימוש בביטקוין, כאמצעי תשלום לגיטימי, ומדינות נוספות כגון אוסטרליה ושווייץ בוחנות היום גם הן את הנושא. בשנת 2021 אל סלוואדור הפכה למדינה הראשונה שהכירה במטבע כמטבע חוקי.

בלוקצ'יין למטבעות מבוזרים

הטכנולוגיה מאחורי מטבעות אלו נקראת שרשרת בלוקים או בלוקצ'יין. זו מערכת של רשת מחשבים המחוברים זה לזה ומנהלים מאגרי נתונים מורכבים. הרעיון מאחורי בלוקצ'יין הוא יצירת מערכת לניהול עסקאות והעברת מידע ללא גורם מרכזי המנהל או מתווך בין הסוחרים במטבעות הקריפטוגרפים. הבלוקצ'יין, מנוהל באופן מבוזר, כלומר בעזרת אלפי מחשבים ומשתמשים שונים, מה שמונע את היכולת לפרוץ אליו על ידי פריצת מחשב אחד ברשת. מחשבים שונים הלוקחים חלק ברשת הקריפטו בונים רישום דיגיטלי של כל ההעברות. אחת ליחידת זמן מסוימת (ביטקוין מידי 10 דקות / את'ריום מידי 30 שניות) נכתבים הנתונים המעודכנים ל"מאגר הנתונים". בלוק הוא יחידת זמן בתוך מאגר הנתונים, ואפשר למקם כל פעילות שנעשתה על הרשת על גבי בלוק מסוים. אחת לכמה זמן ננעל הבלוק ומצטרף לבלוקים הקודמים תוך הצפנה של הבלוק שלפניו לתוכו וכך נוצרת "שרשרת הבלוקים".

מטבעות קריפטוגרפים והמיסוי בישראל

לאור העלייה המתמדת בשימוש במטבעות הדיגיטליים בישראל ובעולם, הבינו ברשות המיסים שעליהם לבחון את סוגיות המיסוי בגין מסחר במטבעות אלו. הגידול האדיר במספר העסקאות שנעשה מידי שנה הובילו לעליות גבוהות בשערי המטבעות השונים ונדרשה פעולה מסודרת על-ידי משרד האוצר בכדי ליישר קו עם השוק העולמי והמקומי. רשויות המס עקבו אחר התמורות והרווחים הגדולים בתחום וקבעו שבכל הקשור לדיני המס בישראל מטבעות מבוזרים נחשבים כנכס.
בינואר 2018 פרסמה רשות המסים בישראל את עמדתה ביחס למיסוי מסחר במטבע מבוזר. לפי עמדה זו, "אמצעי תשלום מבוזר המשמש כאמצעי סחר חליפין אינו בגדר 'מטבע' או 'מטבע חוץ' בהתאם לחוק בנק ישראל ולעניין פקודת מס הכנסה". רשות המיסים קבעה שמטבעות וירטואליים (כך מגדירה רשות המיסים מטבעות מבוזרים) עונים על ההגדרה של נכס חסר פחת לפי סעיף 88 לפקודת מס הכנסה ולא "מטבע". ההבחנה הזאת מאוד חשובה, מכיוון שמכירה של נכס במידה והיא מניבה רווחים חייבת במיסוי של רווח הון בהתאם לחלק ה' לפקודת מס הכנסה. לעומת חישוב של הפרשי מטבעות חוץ רגילים, בהם הפרשי השערים פטורים מתשלום מס.
בהתאם לכך, מגוון רחב של פעולות בתחום הוגדרו כאירועי מס המחייבים דיווח, כגון המרה של מטבעות מבוזרים, כריית מטבעות ותשלומים עבור שירותים או מוצרים המחייבים דיווח למס הכנסה. רשות המיסים קבעה כי הרווח הנוצר כתוצאה מעליית שערו של מטבע וירטואלי כתוצאה של מכירה או עסקת חליפין ימוסה כרווח הון.

מטבעות מבוזרים והרשות

רשות ניירות ערך מינתה ועדה לבחינת אסדרה של הנפקת מטבעות וירטואליים מבוזרים לציבור, וזו הגישה במרץ 2018 דו"ח ביניים לפיו השאלה אם מטבע ייחשב נייר ערך תוכרע לפי מכלול הנסיבות והמאפיינים של כל מקרה לגופו על רקע תכליות החוק:
1. מטבעות מבוזרים יחשבו כנכס במקרים בהם נועדו לשמש כאמצעי תשלום, סליקה, חליפין, או שהם מגלמים זכות למוצר או שירות ונרכשים למטרת צריכה.
2. מטבעות קריפטוגרפים ייחשבו לנייר ערך במקרים בהם הם מקנים זכויות דומות לאלו של ניירות ערך מסורתיים כמו מניה, אגרת חוב או יחידת השתתפות.

מטבע מבוזר - רווח הון או עסק?

כמו כל נכס לעיתים ניתן לסווג את הפעילות במטבעות וירטואליים כפעילות המגיעה לידי עסק. ואז עליה להיות ממוסה כהכנסה פירותית (מס שולי). רשות המסים ציינה כי מכירה המתבצעת במסגרת פעילות עסקית, תיחשב להכנסה מעסק או ממשלח יד ולכן עליה להיות ממוסה כהכנסה פירותית, כלומר בשיטת מדרגות וכולל את החבות בניכוי מס במקור ותשלום מע"מ על ההכנסות לפי חוק.

תמורה עסקית בקריפטו

לפי החלטת רשויות המס בישראל, על כל עסקה שבה התמורה משולמת באמצעי תשלום מבוזר להיות ממוסה כעסקת חליפין. עסקת סחר חליפין, המוכרת גם בתור עסקת ברטר, משמעותה מתן שירות של צד א׳ תמורת קבלת שירות מצד ב׳, ללא שימוש בכסף על כל תצורותיו. כלומר זוהי כאילו עסקה ללא אמצעי חליפין. אבל עסקאות אלה מחייבות בדיווח מס ככל עסקה אחרת. הן מניבות הכנסות שמתבטאות לבסוף בכסף. לכן סכומים אלו חייבים להיות מצוינים בחשבוניות המס של העסק. המסמך של רשות המיסים כולל גם הנחיות בנושא מס ערך מוסף על פעילויות אלו.

שכר עבודה המשולם בקריפטו

במקומות שבהם יש ביקוש לתשלומי משכורת בקריפטו, קיימות פלטפורמות טכנולוגיות שמבצעות המרה כך שהמעסיק משלם את השכר בשקל, והעובד מקבל תמורה במטבע דיגיטלי. כדאי במקרה כזה לשים לב לשתי נקודות: המיסוי והיכולת של העובד להעביר את הכספים למערכת הפיננסית.
בורסת הקריפטו קוינבייס הודיעה בספטמבר האחרון, כי תאפשר לעובדים לפתוח חשבון שבו ניתן יהיה להפקיד את המשכורת במטבעות מבוזרים. כלומר, עובדים יכולים לפנות למחלקת הכספים בחברה ולתת את מספר חשבון הקוינבייס שלהם כחשבון להעברת משכורת. את הכסף שנכנס לחשבון הם יוכלו לקבל בדולרים או במטבעות קריפטו שונים לבחירת העובד.
כאשר העובד יבצע שימוש בקריפטו שקיבל – מכירת מטבעות, תשלום באמצעותם, או המרה נוספת בין המטבעות – נוצר פה למעשה אירוע מס המחויב בתשלום מס רווח הון על הפער בין השער של המטבע בעת ההפקדה המקורית לשער שלו בעת השימוש.
נקודה נוספת שכדאי להתייחס אליה היא היכולת של העובד להעביר את הכספים למערכת הפיננסית. כיום ישנם עדיין חסמים רבים בהעברת כספי קריפטו למערכת הפיננסית, ויש צורך בתיעוד של כלל הפעילות ובהפקדה בגופים מפוקחים רגולטורית, על מנת שיהיה נתיב חוקי למטבעות המבוזרים, שיאפשר את הכנסתם למערכת הפיננסית.

מטבעות וירטואליים וחובת הדיווח

קניית מטבע דיגיטלי באמצעות מטבעות רגילים (כסף פיאט) היא איננה אירוע חייב במס וגם החזקת המטבע עצמו בארנק או חשבון וירטואלי איננה יוצרת אירוע חייב במס, אך קיימת חובת דיווח בדוח השנתי (טופס 1301)
בישראל בעצם ההחזקה במטבעות וירטואליים מחייבת דיווח ופתיחה של תיק במס הכנסה, אפילו אם לא נעשתה פעולה של מכירה. עוד קושי שעלול להתעורר הוא נושא הדיווח. על הדיווחים לצרכי מס בארץ להתבצע עד ל-30 יום ממועד כל עסקה ועסקה, אך בהעדר בנק או גוף מיומן אחר האחראי על הניכוי במקור ובגלל התדירות הגבוהה מאוד של העסקאות במטבעות דיגיטליים – הדיווח עשוי להיות מסורבל. כיום נבחנת הצעה כי הדיווח בישראל יהיה אחת לחודש במרוכז על כלל העסקאות שבוצעו בחודש המדווח.

מצד שני

מצד שני, יש הגורסים כי במקרה של מטבעות וירטואליים רשות המיסים הייתה יכולה לבחור במדיניות כלכלית שונה בכדי לעודד השקעות ולשתף פעולה עם העוסקים במטבעות הקריפטוגרפים. כלומר לפי תפיסה זו על הביטקוין, האת'ריום ושאר המטבעות הווירטואליים להיות מסווגים כמטבעות חוץ בפקודת מס הכנסה ולא כנכסים. אז רשות המיסים יכולה להעניק פטור ממס על הפרשי שער המטבע מהם נהנה משקיע יחיד, בדומה לפטור ממס המוענק במקרה של הפרשי שער במסחר במטבעות חוץ רגילים.

לסיכום

לאנשים המבצעים פעולות קנייה ומכירה במטבעות וירטואליים, המעקב אחר השלכות המס בישראל לא צריך להיות כאב ראש. מאד מומלץ לנהל רשומות היסטוריות של כל הפעולות ולקבל עזרה וייעוץ מאנשי מקצוע רואי חשבון. רק דעו שלא משנה באיזה מטבע דיגיטלי אתם סוחרים, בבוא העת תצטרכו לענות למוסדות המס המתאימים. כל עוד אתם מנהלים רשומות מסודרות, אתם אמורים להיות מסוגלים לשלם ולקבל תשלום, בכל מטבע דיגיטלי שתרצו. בהצלחה.

בכל שאלה בנוגע למטבעות וירטואליים, מיסוי מטבעות דיגיטליים, רווחים מעסקאות במטבעות מבוזרים, מוזמנים לפנות למומחים שלנו במשרד רואי החשבון הגר-אלפרוביץ' ושות' ונשמח לייעץ ולייצג אתכם מול רשויות המס.