שינויי מס ורגולציה — בקצרה ולעניין. לחצו על עדכון לפרטים המלאים ולקישור למדריך המורחב.
רשות המסים מפעילה הוראת שעה המאפשרת להסדיר מיוזמתכם הכנסות ונכסים שלא דווחו — לשלם את המס ולקבל חסינות מהליכים פליליים. הנוהל חל גם על נכסים דיגיטליים (קריפטו), חשבונות זרים, תיקי השקעות ושכירויות.
חשוב לזכור: הסכמי CRS ו-FATCA מזרימים לרשות מידע אוטומטי ממעל 100 מדינות — ומי שמקבל מכתב מהרשות לפני שפנה בעצמו, מאבד את זכאותו לנוהל. מניסיון הנהלים הקודמים, ההגשות מצטופפות לקראת הסוף — אל תחכו לאוגוסט.
החוזר (4.8.2026) משלים את חוזר 9/2017 ומסדיר את סוגיית ה"נכס הלא מוחשי המשמש לשיווק" בהטבות חוק עידוד. העיקר: אם ההכנסה המיוחסת לנכס השיווקי אינה עולה על 10% — כל ההכנסה נשארת "הכנסה טכנולוגית" מוטבת. אינדיקציות להיעדר נכס שיווקי: מכירות B2B/B2G, רכישה על בסיס מפרט טכני או רגולציה, רכיב במוצר של אחר, מתן זכות שימוש, והוצאות שיווק נמוכות ביחס למו"פ.
החידוש המשמעותי: פקיד שומה שמבקש לייחס הכנסה לנכס שיווקי חייב אישור מוקדם בכתב מהחטיבה המקצועית (בשומת 145 — מנהל תחום בכיר; בצו 152 — מנהל אגף בכיר + הרפרנט המשפטי), וההנחיה חלה גם על שומות פתוחות. חברות במצבי ספק יכולות לפנות להחלטת מיסוי מקדמית. את התחום במשרד מוביל רו"ח אמיר גונן.
השקל החזק שחק את הכנסותיהן הדולריות של חברות ייצוא והייטק. חבילת האוצר כוללת בעיקר מסלול מהיר של רשות החדשנות (כ-1 מיליארד ש״ח) — "גשר פיננסי" להמשך מו״פ בלי גיוס מוקדם, בתנאי סף של יחס הוצאות-הכנסות, היקף הוצאות 1.5–100 מיליון ש״ח, ולפחות מחצית מו״פ ובשקלים. בנוסף: 175 מיליון ש״ח למיכון וציוד, ו-25 מיליון ש״ח דרך מכון הייצוא.
מה לא נכלל: תשלום מס בדולרים לא אושר, וחלק ניכר מהתקציב הוסֵט מתוכניות קיימות — כלומר משאב מוגבל. אין קשר לפיצויי המלחמה ("שאגת הארי"). את התחום במשרד מוביל רו״ח אמיר גונן.
בדומה למאגר האשראי הצרכני, יוקם בבנק ישראל מאגר שירכז היסטוריית אשראי ומוסר תשלומים של עסקים — כולל מידע על בעלי שליטה וערבים. כל הגופים הפיננסיים, בנקאיים וחוץ־בנקאיים, יוכלו להעריך סיכון של עסק על בסיס נתונים מלאים — במקום שהמידע יישאר רק אצל הבנק שלו.
למה זה חשוב? עסקים קטנים ובינוניים מייצרים כ-55% מהתוצר העסקי אך מקבלים רק כ-27% מהאשראי, ותלויים כמעט לחלוטין בבנק היחיד שמכיר אותם. עסק עם היסטוריית תשלומים טובה יוכל "לקחת איתו" את המוניטין הפיננסי שלו ולקבל הצעות מתחרות. הקמת המאגר צפויה להימשך עד 30 חודשים — אבל המשמעות המעשית מתחילה כבר עכשיו: מוסר תשלומים תקין הופך לנכס שווה כסף.
עונת הגשת הדוחות השנתיים על שנת המס 2025 יצאה לדרך. התקרות המעודכנות שמדליקות חובת הגשה: משכורת שנתית מעל 723,000 ש״ח, סך הכנסות מעל 721,560 ש״ח (מס יסף), מחזור ניירות ערך מעל 2,810,000 ש״ח, הכנסות או נכסים בחו״ל, שכר דירה מעל תקרת הפטור — ועוד.
מי שמיוצג על ידי רואה חשבון נהנה מהסדר אורכות מדורג הרבה מעבר למועדים הרשמיים. וגם מי שאינו חייב — יכול להגיש מיוזמתו ולקבל החזר מס עד שש שנים אחורה. במדריך המלא: בדיקה מהירה של חמש שאלות, רשימת החייבים המלאה וכל הנספחים.
מודל "חשבוניות ישראל" ממשיך במסלול הירידה המדורג של התקרות: 25,000 ש״ח בהשקה (מאי 2024), 20,000 ש״ח ב-2025, 10,000 ש״ח מ-1 בינואר 2026 — ומ-1 ביוני 2026: 5,000 ש״ח בלבד (כולל מע״מ).
המשמעות המעשית: הרוב המכריע של העסקאות בין עסקים במשק דורש כעת מספר הקצאה בזמן אמת. עסק שהתוכנה שלו אינה מקושרת למערכת ההקצאה, או שהרשאות הגישה שלו אינן מוסדרות — ייתקע מול לקוחות עסקיים. ובצד הקונה: חשבונית ספק מעל התקרה בלי מספר הקצאה מסכנת את קיזוז התשומות שלכם.
שינוי תפיסתי בחוקי העידוד, כתשובה לכללי המס הגלובלי (Pillar 2): במקום להסתמך רק על שיעורי מס מופחתים, המדינה עוברת למודל זיכוי מס בגין הוצאות מו״פ — 25%-30% באזור פיתוח א׳ ובמפעלי מו״פ מיוחדים, 3%-4% בשאר הארץ.
ההוצאות המזכות: 100% משכר עובדי מו״פ בישראל, פחת וציוד מתכלה, תקורה אוטומטית של 20% וקבלני משנה ב-65%. זיכוי שלא נוצל בתוך שלוש שנים ניתן לקבלו כמענק במזומן. שנת הזכאות הראשונה — 2026 — כבר רצה: הפרדת עלויות ותיעוד שוטף צריכים להתחיל עכשיו.
תיקון 277 לפקודה (חוק ההסדרים) ממשיך ללוות את בעלי החברות: בכל שנת מס נדרשת בחירה בין חלוקת דיבידנד של 6% מהרווחים הנצברים לבין תשלום 2% על הרווחים העודפים — מס שאינו מוכר כהוצאה ואינו מתקזז כנגד מס הדיבידנד העתידי.
שנת 2025 הציעה הקלה חד-פעמית (חלוקה של 5% בלבד) — והיא מאחורינו. ההחלטה לשנת 2026 דורשת חישוב פרטני: גובה הכרית (750 אלף ש״ח / הוצאות / נכסים), הפטורים, ומס היסף המוגדל על דיבידנדים. כדאי לתכנן עכשיו — לא בדצמבר.
למשכירי דירות מגורים שלושה מסלולים: פטור עד התקרה (5,654 ש״ח לחודש, נשחק בהדרגה מעליה), מסלול 10% על המחזור בלי הוצאות (תשלום עד 30 בינואר של השנה העוקבת), ומס שולי עם מלוא ההוצאות — משתלם במיוחד לבני 60+ ולנכסים ממונפים.
הבחירה אינה חד-פעמית — אפשר להחליף מסלול כל שנה, ושינוי בריבית, בשכר הדירה או בגיל יכול להפוך את הכדאיות. ולדירה בחו״ל — מערכת כללים נפרדת (15% או שולי עם זיכוי מס זר).
לפי המתווה המוצע, שהייה קצרה מספיק בישראל (בסדר גודל של עד 74 ימים בשנה, במצטבר משוקלל על פני שלוש שנים) תקבע אי-תושבות מוחלטת — ללא בחינת מרכז חיים; ושהייה ארוכה תקבע תושבות מוחלטת. בתווך — ימשיך לחול המבחן המהותי.
נכון להיום זהו הדין הקיים שחל: מבחן מרכז החיים, חזקות 183 / 30+425 הימים, טופס 1348 ומס היציאה. מי שמתכנן מעבר לחו״ל — או חזרה לישראל — כדאי שיבנה את התכנון כך שיעמוד בשני המשטרים.